אבץ: יתרונות והשפעתו על בריאות הגוף והעור

אבץ הוא אחד המינרלים החשובים ביותר בגופנו, אבל הוא לא תמיד זוכה לחשיפה שהוא ראוי לה. מדובר ביסוד חיוני המעורב ביותר מ-300 תהליכים אנזימטיים, החל ממערכת החיסון ועד לתפקוד המוח, העור והשיער. מחסור באבץ עלול לפגוע במערכות רבות בגוף, ולכן חשוב להבין את תפקידו, מקורותיו והדרכים לשמור על רמות תקינות. תוהות איך אפשר לנצל אותו כהלכה? כדאי שתמשיכו לקרוא.

מהו אבץ ומדוע הוא חשוב לגוף?

אבץ (Zinc) הוא מינרל חיוני שכל תא בגוף זקוק לו. אף שהוא נדרש בכמות קטנה יחסית, הוא ממלא תפקיד מרכזי בתהליכים קריטיים כמו: חיזוק מערכת החיסון, ריפוי פצעים וצמיחת תאים חדשים, ויסות הורמונים ותפקוד תקין של מערכת העצבים והחושים (טעם וריח). בלי רמות מאוזנות של אבץ, הגוף מתקשה להגן על עצמו מפני זיהומים ולשמור על עור בריא ומערכת חיסונית חזקה.

אבץ- יתרונות מרכזיים לבריאות הגוף

חיזוק מערכת החיסון

אבץ הוא גורם מפתח בפעילות תאי מערכת החיסון. צריכה מספקת של אבץ עשויה:לקצר את משך ההצטננות והשפעת, לשפר את יכולת הגוף להתמודד עם דלקות ואפילו להפחית סיכון למחלות חורף חוזרות.

ריפוי פצעים ותמיכה בצמיחת רקמות

אבץ מעודד חלוקת תאים וייצור קולגן, מה שמזרז תהליכי ריפוי של חתכים, כוויות ופצעים בעור. אנשים עם מחסור באבץ סובלים לעיתים מפצעים שמתרפאים לאט יותר.

תמיכה במערכת הרבייה וההורמונלית

אבץ ממלא תפקיד מרכזי במערכות הרבייה של נשים וגברים כאחד, והוא חיוני לאיזון הורמונלי תקין. אצל גברים, אבץ תורם לייצור תקין של טסטוסטרון, לשיפור איכות הזרע ולשמירה על פוריות תקינה. מחסור באבץ עשוי להוביל לירידה ברמות הטסטוסטרון, לפגיעה בחשק המיני ולפגיעה בתנועתיות הזרע. אצל נשים, אבץ חשוב מאוד לתהליך הביוץ, לאיזון מחזור חודשי ולתמיכה בהתפתחות תקינה של העובר במהלך ההיריון. נוסף לאלה, אבץ מעורב בפעילות התקינה של בלוטת התריס - בלוטה המשפיעה ישירות על רמות ההורמונים, על חילוף החומרים ועל הפוריות. שמירה על רמות תקינות של אבץ מסייעת לייצוב תפקוד הבלוטה, להפחתת סימפטומים של תת-פעילות ולתמיכה במערכת ההורמונלית כולה.

תמיכה בבריאות המוח והריכוז

אבץ מעורב בתפקוד נוירולוגי תקין, תורם לזיכרון ולמיקוד, ונמצא כקשור להפחתת תסמיני חרדה ודיכאון.

אבץ לעור ולשיער - מפתח למראה בריא וזוהר

אבץ תורם לשמירה על עור בריא ולטיפול בבעיות עור שונות ואף למניעה שלהן. הוא מסייע בריפוי פגיעות, תומך בייצור קולגן ומשחק תפקיד מרכזי בבקרת ההפרשות השומניות - מה שהופך אותו לרכיב חשוב בטיפול באקנה ובעור שומני. מעבר לכך, אבץ מסייע בשמירה על גמישות העור, תורם למניעת קמטים מוקדמים ומשפר את המרקם הכללי של העור. הוא פועל גם כמדכא מלנין נוסף, ולכן עשוי לסייע בטיפול בכתמי עור ובהיפרפיגמנטציה. רמות נמוכות של אבץ נקשרות לנשירת שיער, לשיער חלש ולפצעים שמחלימים לאט. תכשירים מקומיים המכילים אבץ נפוצים לטיפול בדלקות עור, בפצעונים ובסוגי פיגמנטציה, ומספקים מענה מדויק וטבעי התומך בבריאות העור והשיער כאחד.

איך מזהים חוסר באבץ?

סימנים למחסור באבץ יכולים להיות ברורים, אך לעיתים הם עדינים ולא תמיד מורגשים מייד. בין הסימנים הנפוצים ניתן לראות ירידה בתיאבון, החלשות מערכת החיסון, נשירת שיער, פצעים שמתקשים להחלים, שינויים בחוש הטעם והריח, עייפות ובעיות עור כמו היפרפיגמנטציה. במקרים רבים חוסר באבץ מתבטא גם בדלקתיות מוגברת בעור, פצעונים חוזרים ונשנים ושפעת חורף תכופה בשל ירידה בתפקוד החיסוני. קבוצות הנמצאות בסיכון גבוה יותר למחסור כוללות צמחונים וטבעונים, נשים בהיריון ומניקות, מבוגרים מעל גיל 65 ואנשים הסובלים ממחלות מעיים כגון קרוהן וצליאק, המשפיעות על ספיגת המינרלים.

מקורות תזונתיים עשירים באבץ

אבץ מצוי במגוון רחב של מזונות, כמו מינרלים לעור הפנים אחרים, אך כמותו וספיגתו משתנות בהתאם למקור. שילוב של מזונות מהחי ומהצומח יסייע לשמור על רמות תקינות של המינרל בגוף ולמנוע מחסור.

מקורות מהחי

מזונות מהחי נחשבים למקור היעיל ביותר לאבץ, משום שהגוף סופג מהם את המינרל בצורה טובה יותר. המקורות הבולטים כוללים:

·        בשר בקר וכבד - מכילים ריכוז גבוה של אבץ הזמין לגוף.

·        עוף, הודו וביצים - מספקים כמות משמעותית של אבץ לצד חלבון איכותי.

·        דגים - בייחוד סרדינים, טונה ובורי.

האבץ ממקורות אלה נספג היטב, כיוון שאינו קשור לחומרים המעכבים ספיגה, כמו סיבים תזונתיים או פיטאטים המצויים בצומח.

מקורות מהצומח

גם בתזונה צמחונית או טבעונית ניתן לקבל כמות נאה של אבץ, אך הספיגה ממקורות אלו נמוכה יותר בשל נוכחות חומרים המעכבים את ספיגת המינרלים. מקורות עיקריים כוללים:

·        קטניות כגון חומוס, עדשים, שעועית וסויה.

·        טחינה משומשום מלא - אחד המקורות הצמחיים העשירים ביותר באבץ.

·        אגוזים וזרעים - בעיקר קשיו, שקדים, זרעי דלעת ושומשום.

·        דגנים מלאים ושיבולת שועל.

כדי לשפר את ספיגת האבץ מהמזון, מומלץ מאוד להשרות או להנביט קטניות ודגנים לפני הבישול. תהליך זה מפחית את כמות הפיטאטים המעכבים ספיגה ומעלה משמעותית את זמינות האבץ לגוף.

 

תוספי תזונה של אבץ

תוספי אבץ מומלצים במצבים שבהם התזונה אינה מספקת מספיק מהמינרל או בעת מחסור המאובחן בבדיקות דם. שתי הצורות הנפוצות ביותר הן אבץ פיקולינט ואבץ גלוקונט: אבץ פיקולינט נחשב לצורה בעלת הספיגה הגבוהה ביותר, ולכן מתאים בעיקר למצבי מחסור משמעותיים או לטיפול לטווח ארוך. לעומת זאת, אבץ גלוקונט נפוץ בעיקר בלכסניות למציצה כטיפול תומך בהתקררות. המינון היומי המומלץ עומד על 11 מ"ג לגברים, 8 מ"ג לנשים, ו-11-12 מ"ג לנשים בהיריון ובהנקה. חשוב לדעת שתוספי אבץ עלולים להפחית את יעילותן של תרופות מסוימות, כולל אנטיביוטיקה, ולכן מומלץ להפריד את נטילת האבץ מהתרופות לפחות בשעתיים. אם נדרש שימוש קבוע בתוסף, חשוב להתייעץ עם רופא כדי להתאים את המינון והצורה המתאימה ביותר לצורכי הגוף.

 

זהירות ובטיחות בצריכת אבץ

חשוב להימנע מצריכת יתר: מינון של מעל 40 מ"ג ליום לאורך זמן עלול לגרום לבחילות, לכאבי בטן ולהפחתת ספיגת מינרלים אחרים. נוסף לכך, מומלץ להפריד כשעתיים בין נטילת אבץ לתרופות, בייחוד אנטי-ביוטיקות, ולהתייעץ עם רופא לפני שימוש קבוע בתוסף.

שאלות נפוצות

באילו מזונות ישראליים יש הרבה אבץ?
בשר בקר, טחינה משומשום מלא, חומוס, עדשים, דגים, ביצים, אגוזים וזרעי דלעת הם מקורות מצוינים לאבץ.

האם אבץ עוזר לנשירת שיער?
כן. אבץ תורם לחוזק השיער ולבריאות הקרקפת, ומחסור בו עלול לגרום לנשירה או לשיער חלש.

האם אבץ טוב לעור הפנים?
בהחלט. הוא מסייע בריפוי פצעים, מפחית דלקות, מאזן הפרשות שומן ותורם לטיפול באקנה וכתמי עור.

מתי הכי טוב לקחת אבץ?
מומלץ ליטול עם ארוחה כדי להפחית סיכון לאי נוחות בקיבה.

מה ההבדל בין אבץ פיקולינט לאבץ גלוקונט?
אבץ פיקולינט נחשב לבעל ספיגה גבוהה יותר, בעוד אבץ גלוקונט נפוץ בלכסניות למציצה בעת התקררות.

איך יודעים שיש חוסר באבץ?
סימנים נפוצים כוללים עייפות, ירידה בטעם ובריח, נשירת שיער, החלמה איטית של פצעים ויובש בעור.

סיכום

אבץ הוא מרכיב חיוני לתפקוד תקין של הגוף, לבריאות העור, השיער ומערכת החיסון. הקפדה על תפריט עשיר במקורות טבעיים של אבץ, כמו בשר, קטניות, אגוזים וטחינה, יכולה למנוע מחסור ולחזק את הגוף מבפנים. אם יש ספק לגבי רמות האבץ בגופך, כדאי לבצע בדיקת דם ולהתייעץ עם רופא או דיאטן מוסמך.